קנדלפת ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ ואח'

פסק דין

(על דרך הפשרה)

א. מבוא

1.התובעים בתביעה דנן עתרו לחייב הנתבעת לפצותם בסכום התביעה בגין ליקויי בניה שנתגלו לטענתם, בדירה אותה רכשו מהנתבעת לאחר שקיבלו חזקה בה.

2.התובעים טענו כי היקף ליקויי הבניה נודע להם לאחר שפנו וקיבלו חוות דעת מומחה מטעמם. זה העריך השווי הכספי של הליקויים אותם מצא בדירה בסך של 85,719 ₪ נכון ליום 1.5.2006.

3.לא יכולה להיות מחלוקת כי עפ"י חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה לא מצא מומחה התובעים כי בגין ליקויי הבניה שפורטו בחוות הדעת זכאים התובעים לפיצוי בגין ירידת ערך. בהתאמה לא נתבע בכתבי הטענות פיצוי כלשהו בגין ירידת ערך.

4.התובעים טענו בתביעתם כי נאלצו להגיש התביעה משום שפנייתם לנתבעים לתיקון הליקוים עפ"י חוות הדעת לא נענתה. התובעים מודים בסעיף 7(ג) לכתב תביעתם כי נציגי הנתבעים ביצעו תיקונים בדירתם בליקויים אשר נתגלו בסמוך לכניסת התובעים להתגורר בדירה, ובטרם הומצאה לתובעים חוות דעת מומחה מטעמם.

יצויין כי הנתבעים מכחישים כי קיבלו פניה כלשהי מהתובעים בצרוף חוות הדעת בטרם הוגשה התביעה. הנתבעים טוענים עוד כי בכך מנעו התובעים מהם זכותם החוקית וזו שהוקנתה להם בהסכם בין הצדדים לבצע תיקונים בדירה.

5.יובהר כבר עתה כי בסעיף 15.11 לחוות דעת מומחה התובעים שצורפה לכתב התביעה נרשם ע"י המומחה: "משרדנו יפנה הדיירים לערכאות במידה והקבלן יתנער מאחריותו המעוגנת בחוק".

לא הובאה בפני ראיה מלבד הטיעון בכתב התביעה כי היתה פניה לנתבעים לאחר קבלת חוות דעת המומחה ובטרם הוגשה התביעה שבפני וכי הנתבעים התנערו מאחריותם לתקן הליקויים המפורטים בחוות הדעת וסרבו לבצע תיקונים.

6.הנתבעים בכתב ההגנה דחו טענות התובעים. נטען כי התביעה מופרזת ומוכחשת וכי מומחה מטעם הנתבעים אשר בדק טענות התובעים העריך שווי הכספי של הליקויים שיש צורך לתקן בדירה בסך של 1,260 ₪ נכון ליום 27.1.08.

עוד נטען כי לנתבעים זכות עפ"י המוסכם בין הצדדים ועפ"י החוק לתקן ליקויים שימצאו בדירה וזכות זו נמנעה מהם ע"י התנהגות בלתי סבירה של התובעים.

7.ביום 16.12.08 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לפטור אותם מחובה להגיש תצהירי עדות ראשית וביקשו למנות במקום זה מומחה בית משפט אשר יבדוק טענות הצדדים וייתן חוות דעתו.

8.בהתאמה מיניתי ביום 20.12.07 את המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעם בית המשפט. מומחה זה קבע בחוות דעתו כי יש ליקויים בדירת התובעים שאת תיקונם הוא מעריך בסך של 14,264 ₪.

המומחה מצא עוד כי קיים אריח אחד בסלון דירת התובעים השונה בגווניו מאריחים אחרים וכי התובעים מסרו כי אריחי הרזרבה שנמסרו להם זהים בגווניהם לאריח זה ושונים מגוון שאר האריחים.

המומחה קבע בחוות דעתו כי הריצוף בדירה יפה, אסטתי וספק אם מתבונן אקראי רואה השוני בגוון אריח אחד.

המומחה העריך שווי החלפת הריצוף בגין הפגם באריח זה בסך 7,500 ₪ ואולם קבע כי אין הצדקה להורות על החלפת הריצוף.

9.המומחה קבע עוד בחוות דעתו כי ביצוע התיקונים אינו מחייב נטישת הדירה והענקת פיצוי בגין צורך בדיור חלופי בזמן ביצוע התיקונים.

10.ביום 2.3.2009 הסכימו הצדדים כי יינתן פסק דין בדרך של פשרה ללא צורך בנימוקים עפ"י סיכומי טענות הצדדים כאשר הנתבעת ויתרה על דרישתה לבצע תיקונים והסכימה לשלם לתובעים סכום הפיצוי האמור בחוות הדעת.

סוכם כי לכל צד תהא הזכות לטעון לענין זכאות או העדר זכות לפיצוי בגין עגמת נפש, הוצאות וירידת ערך.